עומר זבידאת בע"מ נ' אבו סאלח

החלטה

לפניי התנגדות לביצוע תובענה בסכום קצוב, ותגובת המשיבה לטענות ההתנגדות.

על פי הנטען בכתב התביעה, בחודש דצמבר 2011 רכשה המבקשת מהמשיבה רהיטים לסלון במחיר של 5,000 ₪. לטענת המשיבה, המבקשת לא שילמה תמורת הרהיטים שרכשה.

לטענת המבקשת, לא רכשה מהמשיבה רהיטים, ולא התחייבה בתשלום כל שהוא כלפיה. עוד טוענת המבקשת, כי בעלה אכן רכש מהמשיבה רהיטים, ושילם תמורתם במזומן, בנוכחותה. לטענת המבקשת, התביעה הוגשה רק בשל כך שבעלה של המבקשת הגיש נגד מנהל המשיבה תביעה בביהמ"ש לתביעות קטנות, וזכה בפסק דין נגדו.

המשיבה התבקשה להגיב לטענות ההתנגדות, ובגדר תגובתה גם להתייחס לשאלת ההתאמה של ההליך לסדר הדין שנבחר, לאור העובדה שלכתב התביעה לא צורף הסכם, או מסמך אחר שנחתם לכאורה על ידי הנתבעת. כל שצורף הוא חשבונית, שנערכה על ידי המשיבה, ושאין עליה חתימת המבקשת.

לטענת המשיבה בתגובתה, פעמיים רכשו המבקשת ובעלה סלון מהמשיבה, בשנת 2009 ובשנת 2011. בעלה של המשיבה אכן הגיש תביעה קטנה, וקיבל פסק דין בהעדר הגנה, ובעניין זה תלויה ועומדת בקשה לביטול (אשר דיון בה צפוי להתקיים בימים הקרובים). לטענת המשיבה, תמורת העסקה הראשונה שולמה, ואילו תמורת העסקה השנייה – לא שולמה כלל. לטענת המשיבה, אין קשר בין תביעה זו, העוסקת בעסקה השנייה, לבין התביעה הקטנה, העוסקת בעסקה הראשונה.

אשר לשאלת ההתאמה של ההליך לסדר הדין שנבחר (תובענה בסכום קצוב על פי סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל), הרי שלטענת המשיבה, התביעה היא בסכום קצוב, והיא הוגשה "לפי התקנות". משלא העלתה המבקשת טענות בעניין זה, הרי שיש לראותה כמסכימה לדיון בתביעה בסדר הדין שבו בחרה המשיבה.

אני דוחה את טענות המשיבה.

על פי סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, ניתן להגיש ישירות ללשכת ההוצאה לפועל, ללא הליך קודם בביהמ"ש, תביעות בסכום של עד 50,000 ₪, המקיימות את התנאים הבאים:

תביעה על סכום כסף קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים, שיש עליה ראיה בכתב.

הביטוי "ראיה בכתב" מתייחס למסמך שנערך על ידי הנתבע, או שנחתם בחתימת ידו. מדובר בהליך המקביל לתביעה בסדר דין מקוצר, על פי תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ובשני המקרים אין להסתפק בכך שהתביעה היא בסכום קצוב, אם אין היא באה מכוח מסמך בכתב שהנתבע ערך אותו, או חתם עליו (לעניין זה ראה א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, 302).

העובדה שהמבקשת לא העלתה טענה בעניין זה אינה מעלה ואינה מורידה, שכן על ביהמ"ש לבחון מיוזמתו אם ההליך מתאים לסדר הדין שנבחר. חשיבות הדבר נובעת מכך, שבתביעה המתאימה לסדר דין זה אין הנתבע רשאי להתגונן, אלא אם ביקש וקיבל רשות מיוחדת לשם כך מביהמ"ש. רשות כזו נדרשת רק אם התביעה אכן נתמכת באותה ראיה בכתב, שהנתבע חתם עליה או ערך אותה בעצמו.

התביעה דנן אינה נתמכת בראיה בכתב הקושרת את הנתבעת בחתימתה, ועל כן אינה מתאימה להליך על פי סעיף 81א1 הנ"ל. העובדה שסכום התביעה הוא קצוב – אינה מספיקה. למבקשת יש זכות להתגונן מפני תביעה מעין זו, מבלי לבקש לשם כך רשות מביהמ"ש.

מעבר לאמור, הרי שטענות המבקשת ממילא מצדיקות מתן רשות להתגונן, אפילו הייתה התביעה מתאימה לסדר דין מקוצר, שכן המבקשת מכחישה כי רכשה מהמשיבה רהיטים כטענתה, וטוענת, כי בעלה, שאמנם רכש מהמשיבה ריהוט, שילם תמורתו. טענות אלו מעלות הגנה לכאורה.

לאור האמור, אני מורה על מחיקת הכותרת "תובענה בסכום קצוב".

התביעה תתברר, על פי סכומה, בסדר דין מהיר.

התצהיר שצורף להתנגדות ישמש ככתב הגנה.

על הצדדים להתאים את כתבי הטענות לסדר הדין המהיר, בהתאם להוראות תקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

נוכח מחיקת הכותרת, אני מחייבת את המשיבה בהוצאות המבקשת, בסך 1,000 ₪.

סכום זה ישולם תוך 30 יום מקבלת החלטה זו, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.